מנסור נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של רשם בית משפט השלום מיום 14.4.2013.

2. מפרט המבקש בבקשתו את נסיבות האיחור בהגשת הערעור, כדלקמן:

א.המשיבה הגישה תביעה בסד"מ המבוססת על הסכם הלוואה שלכאורה נחתם על ידי המבקש בשיעור של 125,000 ₪.

ב.המבקש הגיש בקשת רשות להגן במסגרתה טען כי מעולם לא חתם על הסכם ההלוואה וכי החתימות על ההסכם הן מזויפות ואינן חתימותיו.

ג.ביום 18.2.13 התקיימה ישיבת רשות להגן בבית משפט קמא במסגרתה נתן כב' הרשם אפרים ציזיק רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבון על סך של 60,000 ₪.

ד.על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ה.ביום 14.4.13, לאור העובדה כי לא הופקד סכום הערבון על פי ההחלטה מיום 18.2.13, ניתן פסק דין בתובענה קמא על ידי כב' הרשם ציזיק.

ו.המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד מתן החלטה בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 18.2.13, דא עקא, שביום 11.6.13 דחה כב' הרשם ציזיק הבקשה לעיכוב ביצוע בין היתר כיוון שסיכויי הערעור אינם גבוהים.

יצוין כי ביום 5.6.13 נמחקה בקשת רשות הערעור בטעות, כיוון שנטען שלא הופקד הערבון, אך התברר בדיעבד שהערבון כן הופקד במועד, והחלטת המחיקה בוטלה.

טוען המבקש כי החלטת כב' הרשם ציזיק בדחיית הבקשה לעיכוב הביצוע נובעת גם ממחיקת בקשת רשות הערעור שהיתה כאמור בטעות.

ז. ביום 14.7.13 מחק בית המשפט המחוזי את רשות הערעור מכוח סעיף 52 לחוק בתי המשפט שכן אין טעם במתן רשות ערעור על החלטה שלאחריה ניתן פסק דין. הרי גם אם יתקבל הערעור על ההחלטה, הוא לא יבטל את פסק הדין שכבר ניתן כדין.

ח. מיד עם קבלת ההחלטה על מחיקת רשות הערעור הגיש המבקש את הבקשה הנדונה להארכת מועד, תוך הדגשה כי סמך על ההחלטה העתידית בה, ולכן לא הגיש ערעור על פסק הדין.

ט.לכן סבור המבקש כי יש לו טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת הערעור, מה גם שסיכויי הערעור טובים כמפורט בבקשה.

3.המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה, תוך שהוא מציין כדלקמן:

א.פסק הדין שניתן ביום 14.4.13 התבקש מהחלטת הרשות להגן שניתנה בתאריך 18.2.13, שהתנתה את הרשות להגן בהפקדת סכום של 60,000 ₪ שלא הופקד בתוך המועד שהוקצב לזה.

ב.אי הגשת הערעור במועדו, תוך הסתמכות על רשות הערעור, מהווה טעות מקצועית של ב"כ המבקש שאינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד.

ג.גם סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן רואים שנעשו תשלומים על חשבון ההלוואה, שלא ניתן לומר שמדובר בהסכם הלוואה שהחתימה עליו מזויפת אלא, תוך קנוניה שנעשתה בנדון.

4.בתשובתו חוזר המבקש למעשה על עיקרי הבקשה.

דיון והכרעה